תת"ע
בית המשפט לתעבורה פתח תקווה
|
4864-10-12
13/01/2013
|
בפני השופט:
אלי אנושי
|
| - נגד - |
התובע:
פנחס כהן
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. אזראן רועי אזראן רועי
|
| החלטה |
הבקשה נדחית.
המקור הנורמטיבי לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם הינו בסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), הקובע כי בית המשפט רשאי לבטלו "אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".
ע"פ רע"פ 01 /9142 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז' (6) 793, עמוד 803.
"אמות המידה המנחות את בית-המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק-דין קבועות בסעיף 130(ח) לחסד"פ. הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק-דין: קיום סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש כתוצאה מאי-ביטול פסק-הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק-דין גם אם אי-התייצבותו נבעה מרשלנות גרדא. אולם אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור ידחה בית-המשפט את בקשתו"
האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות:
אין ספק שהמבקש ידע על מועד הדיון וניתנה לו האפשרות להיות נוכח במשפט ולקבל את יומו בבית המשפט.
טענת המבקש כי תאריך הדיון "נעלם ופרח מזכרוני" אינה בעלת נפקות משפטית. וראה בע"פ 70050/99
חרובי פארס נ' מ"י, בו נדונה בקשת נאשם לביטול שפיטה בהעדרו, בטענה
שטעה במועד.
בדחותו את הבקשה קבע כב' השופט מודריק:
"אין לי ספק שלעתים, מתרחשות תקלות וטעויות שונות ומשונות אצל נאשמים במשפטי התעבורה ובעטים אין הם מגיעים למשפט.
נדמה לי שאין ברירה אלא שלא לקבל בקשות לביטול המשפטים להוציא נסיבות מאוד יוצאות דופן שבהם התקלה או המניעה מוכחת באורח אובייקטיבי.
הסתמכות על פניות הנאשמים אפילו אם הם נתמכות בתצהיר עלולות לגרום בוקה ומבלוקה בסדרי בתי משפט לתעבורה. למעשה, לא יימצא צדיק אחד שיואיל להופיע במועד למשפט שלו ויימצאו הנאשמים מכתיבים את סדרי העבודה של ביהמ"ש".
כטענה חלופית טוען המבקש גם אם היה זוכר את הדיון הרי היה חולה ביום הדיון, ואומנם צרף לבקשתו אישור רפואי, אך האישור הרפואי הינו מיום 07.01.13, ובו אישור מחלה רטרואקטיבי למועדים 25-27/12.12.
לטעמו של בית המשפט, אם ידע המבקש כי יהיה חולה ביום הדיון, היה עליו לפנות בבקשה לדחיית מועד דיון טרם הדיון ולא להמתין למתן פסק דין בעניינו. מקום בו לא טרח הנאשם לפנות בבקשה מבעוד מועד, הרי שאין לו אלא להלין על עצמו.
לעניין זה, יש לציין גם את החלטת כבוד השופט אבן-ארי בע"פ 70618/00 סלמן נ' מ"י, בו נדחתה בקשה לביטול שפיטה בהעדר שהנאשם הציג אישור מחלה רטרואקטיבי.
למבקש, שלא התייצב לדיון, ולא הציג טעם מספיק להיעדר התייצבותו ולכך שלא טרח לבקש מראש רשות להיעדר, אין להלין אלא על עצמו וראה רע"א 418/85 (בעניינו של רוקינשטיין).
אשר על כן בית המשפט מוצא כי אין סיבה מוצדקת לאי התייצבות.
האם קיים עיוות דין:
לטעמו של בית המשפט, בקשת המבקש אינה מגלה ולו נימוק אחד לעניין עיוות דין.
תחילה אציין כי אין די בעצם הכפירה כדי להקים טענה של עיוות דין. לא כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק-דין, וראה לעניין זה עפ"ת 19072-06-09, בענינו של חביבי נ' מ"י, כפי שאושר בבית המשפט העליון ברע"פ 8333/09, מפי כבוד השופט אדמונד לוי.